ראשיתו של כפר הנופש

כתב: יעקב שטיינברגר

 

החניון הוקם במקום "המחנה הישן" – נקודת עלייתה של עין גב על הקרקע בשנת 1937, משם עברנו למקום הנוכחי ב-1938. נשארה שם חורשת אקליפטוס ובניין בטון קטן ששימש כחדר נשק. היה שם גם אחד ממכוני המים של המשק.

 

החניון הראשון בארץ הוקם באכזיב ו"המשוגע לדבר" הוא גרשון דאז שהיה גם יו"ר ארגון החניונים במשך כל שנות קיומו של הארגון. בעין גב הוקם החניון השני בארץ והראשון על חוף הכנרת. הקרן הקיימת הסכימה לנטוע במקום חורשות נוספות ולהעמיד לרשותנו ציוד קמפינג כגון שולחנות עם ספסלים, שער כניסה וגדרות.

 

נוסף למשטחי אוהלים הקמנו בשלב ראשון 24 ביתנים תוצרת ביח"ר ספן, ומבנה בטונדה למשרד ומחסן. בשנים הראשונות עד לבניית המינימרקט שימש גם משרד וגם מקום למכירת מצרכי מזון, שתייה קרה גלדיה וכו'. היה מאוד צר וחם לעבוד במבנה בטונדה זה. ניהול החניון היה בידי אסתר גסול ואליה הצטרף אחרי זמן מה גם גרי.

 

משפחת גסול ניהלה את החניון במשך 8 השנים הראשונות. אחרי חבלי לידה המקום נעשה מבוקש והגדלנו אותו ע"י תוספת ביתני קנטקס (מין סוף) ורכשנו כמעט כל שנה נוספים עד שהגענו לכ 40 ביתני סוף. נוסף ל-24 ביתני ספן. ביחד 64 ביתנים. הוספנו גם מקררי תאים גדולים שבהם האורחים יוכלו להחזיק מצרכי מזון תמורת תשלום שכירות צנועה עבור כל תא.

 

באחד הימים בא אליי אחד הקמפרים הקבועים, אפריים גוסמן ז"ל, בעל חברה גדולה לייבוא מכונות חקלאיות והראה לי פרוספקט של בתי נופש ניידים בצורת קראוונים. הוא סיפר לנו שזו עכשיו אופנה חדשה באירופה, ושאנשים מעמידים את הקראוונים לכל תקופת חופשתם במקומות מיועדים לכך תמורת תשלום.

 

העניין נראה כמתאים לנו וגם ראינו שתי דוגמאות שהובאו ארצה ע"י יבואן. הבירורים אם זה טוב לנו או לא נמשכו הרבה זמן, אך לבסוף החלטנו להעיז ולהביא 40 קראוונים כאלה מהולנד וקיבלנו לצרכי כך רשיון ייבוא. כל קראוון כזה כלל 2 חדרי שינה, סלון, מטבח ומקרר, פלטת גז וכולם היו עם מיזוג אוויר.

 

לא מעט חברים התנגדו לפיתוח ורצו להחזיק את התיירות על "אש קטנה". מאחר והביקוש היה כ"כ טוב המשכנו למרות הכול. נבנה סופרמרקט, חדר אוכל לארוחות של תיירות חוץ, מחסן מרכזי, והמשכנו להביא קראוונים.

 

גם שטח המאהל פותח והוגדל, סודרו מגרשים נפרדים לכל משפחה, עם מים וחשמל של 24 וולט לתאורה. השטח הורחב בהרבה ע"י מילוי אדמה וייבוש חלק מן הים. הוקמו גם מקלחת ושירותים מרכזיים למאהל ומטבח לבישול עצמי. כל המאהל ובנייני העזר הוקמו בצד הדרומי של החניון. הקראוונים עמדו בחורשת התמרים וצפונה, שם גם חוף הרחצה. בסוף שנות ה-70 גם הוקם בניין מרכזי שכלל משרדים, קפיטריה, מקום להרצאות, חדר עזרה ראשונה וכו'.

 

הזמן עבר וגם הקראוונים התיישנו. אז בא המפנה הגדול ונבנו בתים יותר מרווחים. כל בית לחוד עם כל הציוד והפכנו מחניון לכפר נופש.

 

תוך 3 שנים החולפו כל הקראוונים תחת התמרים והוקמו 80 בתי נופש. הדבר היה די נועז- החלפת כל הקראוונים תוך 3 שנים אך ההצלחה היתה גדולה והתפוסה גבוהה. תיירות החוץ התחילה להיות גורם חשוב מאוד שהלך וגדל. לאור ההצלחה הזו וביחד עם ירידה גדולה במספר הבאים למאהל, הוחלט להפוך את שטח המאהל גם כן לכפר נופש.

 

תפוסה גבוהה היא דבר שגורם להצלחת כפר הנופש. גם התוספת של חדר אוכל גדול ונאה ותוספת חדרי כיתות עזרו להתפתחות הגדולה של תיירות החוץ.

עבור לתוכן העמוד